הצגת הצדדים: בנק מזרחי טפחות — היסטוריה, בעלות, ורישום רגולטורי

בנק מזרחי טפחות בע"מ הוא אחד הבנקים הגדולים בישראל. הוא קיים בצורתו הנוכחית בזכות שורה של מיזוגים: בנק שהוקם ב-1923 בידי תנועה ציונית־דתית, מוסד משכנתאות שהוקם ב-1945 בידי גופי מימון ציבוריים, ולאחרונה בנק אגוד, שנרכש ונבלע בין 2020 ל-2022. המיזוג האחרון הוא נקודת הפתיחה של הארכיון הזה, משום שההלוואה שבמרכז התיק נחתמה מול חברה שהייתה בצד של אגוד.

עמוד כזה אינו שגרתי בארכיון תיק. הוא נמצא כאן משום שהצד השני להליכים אינו אדם פרטי אלא מוסד בן מאה שנה בעל רישום רגולטורי מתועד, ומשום שהקורא זכאי לדעת מי שני הצדדים. מה שלהלן מוגבל לשני סוגי חומר בלבד: עובדות על הקמת הבנק ועל הבעלות בו, וממצאים שרגולטור קבע בפועל או שהבנק עצמו הודה בהם. טענות שטרם הוכרעו אינן נכללות כאן.

כיצד נוצר הבנק

בנק המזרחי התאגד בארץ ישראל המנדטורית ביום 6 ביוני 1923, ביוזמת המרכז העולמי של תנועת המזרחי, זרם דתי בתוך התנועה הציונית. הוא קיבל רישיון ב-1924 ונפתח לציבור ב-1925. מטרתו המוצהרת הייתה לממן התיישבות, בנייה, חקלאות ומסחר, ואת מוסדות התנועה שהקימה אותו. כבר מראשיתו גייס הון בינלאומי, באמצעות לשכות באירופה ובארצות הברית שפנו לקהילות יהודיות לרכוש מניות ולפתוח חשבונות. ^[1]

לטפחות מקור אחר לגמרי. לפי דוח מבקר המדינה משנת 1969, הוא הוקם ב-1945 בידי קרן היסוד יחד עם מוסדות כלכליים ציבוריים, כדי לסייע בבניית שיכונים באמצעות הלוואות המובטחות במשכנתאות. עמידר רכשה את מניותיו בסוף שנות החמישים, המדינה החלה להפקיד בו כספים ב-1959 למימון פיתוח שכונות, וב-1963 רכשה הממשלה מניות והכניסה נציגים להנהלה. ^[1]

שני המוסדות הגיעו לבעלות פרטית בדרכים נפרדות. בנק המזרחי מוזג עם בנק הפועל המזרחי ב-1969. ב-1983 עברו מניותיו לשליטת המדינה במסגרת ההסדר שבא בעקבות משבר מניות הבנקים. בין 1995 ל-1998 יצאה המדינה: קבוצת עופר־ורטהיים רכשה 26% ב-1995, הגדילה ל-51% ב-1997, והמדינה מכרה את היתרה לעובדים ולציבור ב-1998. בנק המזרחי המאוחד וטפחות מוזגו ב-2005. ^[1]

מי שולט בבנק

השליטה נתונה בידי שתי משפחות, עופר וורטהיים, המחזיקות יחד בכ-40% מהמניות ופועלות מכוח הסכם הצבעה ושליטה משותף שנחתם ביום 6 באוקטובר 1994. ההסכם מסדיר, בין השאר, הצבעה באספות בעלי מניות, מינוי דירקטורים ובחירת יושב ראש הדירקטוריון. ההחזקות נעשות באמצעות חברות ולא באופן אישי. יתרת המניות בידי הציבור, לרבות משקיעים מוסדיים. ^[2]

מיזוג אגוד, ולמה הוא רלוונטי כאן

מזרחי טפחות רכש את בנק אגוד והשלים את מיזוגו בין 2020 ל-2022. עבור רוב הלקוחות מיזוג כזה הוא אירוע מנהלי. עבור לווה שההלוואה שלו ישבה בצד הנרכש, זהו הרגע שבו זהות המלווה, כתובתו, ערוצי התשלום ואתר האינטרנט שלו משתנים כולם בבת אחת. השאלה שהארכיון הזה מתעד היא מה חב הבנק הרוכש ללווים שירש באותו רגע, והאם זה נעשה. ^[1]

מה קבעו רגולטורים

שני העניינים שלהלן אינם טענות. באחד הודה הבנק במעשי עובדיו במסמך שהוגש לבית משפט פדרלי בארצות הברית. בשני קבע רגולטור ישראלי ממצא והטיל עיצום.

ביום 12 במרץ 2019 התקשר בנק מזרחי טפחות בהסדר דחיית העמדה לדין עם משרד המשפטים של ארצות הברית, שהוגש במחוז המרכזי של קליפורניה, והסכים לשלם 195 מיליון דולר. הסכום הורכב מקנס של 118 מיליון דולר, 53 מיליון דולר השבה בגין הפסד המס המשוער לאוצר האמריקאי, ו-24 מיליון דולר השבת העמלות שהבנק הפיק. הבנק הודה כי בין 2002 ל-2012 קשרו בנקאיו, מנהלי הקשרים שלו ועובדים אחרים קשר עם לקוחות אמריקאים כדי להונות את ארצות הברית ואת רשות המסים האמריקאית. ההסדר חל גם על United Mizrahi Bank (Switzerland) Ltd. ועל חברת הנאמנות של הבנק. כתב האישום בוטל ב-2021, לאחר שהבנק עמד בתנאי ההסדר. ^[3]

ביום 25 במרץ 2026 הטילה ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים של בנק ישראל עיצום כספי בסך 6.8 מיליון ש"ח על מזרחי טפחות, בגין הפרת הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון, ובהן כשלים בדיווח על פעילות בלתי רגילה ובזיהוי לקוחות. ^[4]

הצד השני

בצדם האחר של ההליכים עומד אדם אחד: הלווה שחתם בדצמבר 2021 על הלוואה לרכישת רכב מול חברת ליסינג שהייתה בצד של אגוד, והמופיע בהליכים ללא ייצוג, בעצמו. במקצועו הוא חוקר פרטי מורשה. הארכיון הזה מתפרסם על ידו.

בינה מלאכותית סייעה בניסוח הטיוטה. התוכן נבדק ואושר לפני הפרסום. אין באמור ייעוץ משפטי.