מה מזרחי בבנק מזרחי טפחות? הרמן שטרוק, ההקדשה ללודנדורף והמניות של יהודי אירופה

בנק מזרחי טפחות נושא שם של תנועה, "מזרחי", ראשי תיבות של "מרכז רוחני". אבל אחד מבעלי מניות המייסדים שלו, הצייר הרמן שטרוק מברלין, חתם שבע שנים לפני הקמת הבנק על הקדמה לספר שהוקדש לגנרל הגרמני אריך לודנדורף. אלה המילים, מתוך הספר עצמו.

הציטוטים מהספר

"Seiner Exzellenz dem Herrn Ersten Generalquartiermeister General der Infanterie Ludendorff zugeeignet.""מוקדש להוד מעלתו, הקוורטירמייסטר הכללי הראשון, גנרל החיל הרגלי לודנדורף."

"Uns als freudigen Angehörigen des ‚barbarischen Volkes', das den von ihm Unterjochten seine eigenen Zeitungen und Schulen geschenkt und es somit auch kulturell vor dem Hungertod bewahrt hat...""לנו, כבני 'העם הברברי' השמחים בחלקם, העם שנתן לאלה שהכניע עיתונים ובתי ספר משלהם, ובכך הציל אותם גם מרעב תרבותי..."

"Möge die kleine Gabe vielen eine liebe sein und der Heimat die Grüße der draußen im besetzten Rußland kämpfenden und schaffenden Soldaten bringen! All unsere Wege führen nach Deutschland.""יהי רצון שהמתנה הקטנה תהיה יקרה לרבים, ותביא למולדת את ברכות החיילים הלוחמים והיוצרים שם, ברוסיה הכבושה! כל דרכינו מובילות לגרמניה."

ההקדמה חתומה בידי שני מחברי הספר יחד: "Hermann Struck. Herbert Eulenberg." הציטוטים מיוחסים לשניהם.

סוף ההקדמה לספר של הרמן שטרוק והרברט אולנברג, 1916: All unsere Wege führen nach Deutschland — סוף ההקדמה, חתומה "Hermann Struck. Herbert Eulenberg.". מקור: Skizzen aus Litauen, Weissrussland und Kurland, ברלין 1916, עותק אוניברסיטת טורונטו ב-archive.org.

הספר מ-1916

שם הספר: "Skizzen aus Litauen, Weissrussland und Kurland", רישומים מליטא, מרוסיה הלבנה ומקורלנד. שישים ליתוגרפיות של שטרוק, עם טקסט של המשורר הרברט אולנברג. בשער כתוב שהספר הודפס "בבית הדפוס של המפקד העליון במזרח", Ober Ost, הפיקוד הצבאי הגרמני על השטחים שנכבשו מרוסיה. לודנדורף היה ראש המטה של הפיקוד הזה מנובמבר 1914 עד אוגוסט 1916.

שער הספר Skizzen aus Litauen, Weissrussland und Kurland מאת הרמן שטרוק והרברט אולנברג, 1916 — שער הספר. בתחתית: "Hergestellt in der Druckerei des Oberbefehlshabers Ost".

עמוד ההקדשה ללודנדורף בספר של הרמן שטרוק, אחד ממייסדי בנק המזרחי, 1916 — עמוד ההקדשה: "Seiner Exzellenz... General der Infanterie Ludendorff zugeeignet".

ביומנו תיעד שטרוק ב-1 ביולי 1916 שיחה עם לודנדורף, וב-15 ביולי הרצה בפניו ובפני הינדנבורג. כך לפי מחקר של המרכז ללימודים גרמניים ואירופיים באוניברסיטת חיפה.

מי היה הרמן שטרוק

הרמן (חיים אהרן) שטרוק נולד ב-1876 בברלין. ב-23 ביולי 1915 התנדב לצבא הקיסר הגרמני, הוצב בחזית המזרחית, עלה לדרגת קצין וקיבל צלב ברזל. מ-1917 היה ממונה על ענייני היהודים בשטחים הכבושים. בדצמבר 1922 עלה לחיפה.

למה עלה? תלמידו, מאיר בן אורי, כתב שהסיבה הייתה תנועת המזרחי, "איתה הזדהה, בה היה פעיל ואף היה ממנהיגיה", ושבעקבות הזדהותו המלאה עם רעיונותיה "עזב את ברלין בה היה לו מעמד מכובד ביותר". אמירה של שטרוק עצמו על הסיבה לא נמצאה.

לפי עיתון "דואר היום", כפי שמובא בוויקיפדיה, מניות המייסדים של בנק המזרחי הוקצו לרב יהודה לייב פישמן (מימון), להרמן שטרוק ולפרופ' חיים פיק. על תעודת המניה של הבנק מ-1924 חתום שטרוק כדירקטור.

תעודת מניה של בנק המזרחי בערבון מוגבל משנת 1924, עם חתימת הרמן שטרוק — תעודת מניה של בנק המזרחי בערבון מוגבל, 2.11.1924. הון: 50,000 לא"י. בין החותמים כדירקטור: הרמן שטרוק.

מאיפה השם

"מזרחי" הוא ראשי תיבות של "מרכז רוחני". הרב שמואל מוהליבר השתמש בצירוף ב-1893, והרב יצחק יעקב ריינס ייסד את תנועת המזרחי בווילנה ב-1902. הבנק קיבל את שם התנועה שהקימה אותו. השם לא מרמז על "מזרח" ולא על עדות המזרח.

1923: הבנק נרשם, לודנדורף צועד לצד היטלר

בנק המזרחי בע"מ נרשם ב-6 ביוני 1923, חברה מספר 520000522, שהוא עד היום מספרו של בנק מזרחי טפחות. ב-2 בספטמבר 1923 השתתפו היטלר ולודנדורף ב"יום גרמניה" בנירנברג. ב-9 בנובמבר 1923 צעד לודנדורף לצד אדולף היטלר בניסיון ההפיכה במינכן. במשפט שהסתיים ב-1 באפריל 1924 נידון היטלר למאסר ולודנדורף זוכה.

הנאשמים במשפט היטלר-לודנדורף, מינכן, 1 באפריל 1924. מקור: German History in Documents and Images (GHDI), image 4283.

אין מקור לקשר כלשהו בין שטרוק להיטלר. מה שמתועד: האיש שלו הקדיש שטרוק את ספרו ב-1916 צעד לצד היטלר במינכן חמישה חודשים אחרי שבנק המזרחי נרשם.

1924: הכסף של יהודי אירופה

"התור", העיתון של תנועת המזרחי, דיווח ב-4 באפריל 1924 על שתי ישיבות בלשכת המזרחי העולמי בירושלים בעניין הבנק, "בהשתתפות חברי המרכז העולמי: פרופ' חיים פיק ומר הרמן שטרוק וחברים מזרחיים מגרמניה, פולניה ובלגיה השוהים עכשו בא"י". לפי הדיווח, "חלק מהאורחים חתמו על מספר הגון של מניות הבנק ושלמו את תמורתן במלואה".

בחול המועד פסח 1924, לפי "התור" מ-2 במאי 1924, דיבר פיק על "בנק המזרחי העומד להיסד" ו"עורר את החברים מן הגולה לעזור ליצירתו ובסוסו".

בספטמבר 1924 התכנסה בברלין המועצה העולמית של המזרחי. לפי "התור" מ-12 באוקטובר 1924, "נפתחה המועצה באולם הקהלה היהודית ע"י מר הרמן שטרוק". ההחלטה: "המועצה מטילה חובה על כל ההסתדרויות הארציות לפעול במרץ בעבודת התעמולה לשם הפצת מניות בנק המזרחי". ד"ר פדרבוש מלבוב אמר במועצה ש"גם בפולין אפשר להפיץ מספר הגון של מניות הבנק". באותה מועצה נבחרה ועדה לסידור הנהלת הבנק, ובה ד"ר ברטה מברלין, מאיר מווינה, ישראל פלסר, פדרבוש ומר אדלר מהמבורג.

"התור" מ-10 בדצמבר 1924 פרסם את ההבטחה: הבנק "יעזור הרבה לבסוסם של החברים המזרחיים הבאים להתישב בארץ ישראל". ההון היסודי: "חמשים אלף לי"מ, המתחלק למאה מניות מיסדים ולארבעים ותשע אלף מניות רגילות".

1939 עד 1940: אותן שלוש ארצות

ב-21 בספטמבר 1939 החליטה הנהלת הבנק על הלוואה מבנק אנגלו-פלשתינה, עם "שעבוד כללי על כל נכסיה". ב-29 באוקטובר 1939 דיווח הבנק לנושה שלו על 28,000 לא"י של מפקידים, ולידן כתב "אין תובעים": "המפקידים אינם יכולים לתבע את פקדונותיהם כעת בהיותם בחו"ל". בפרוטוקול 175 מ-16 באוגוסט 1940 נרשמו "סכומים שבעליהם בחו"ל, נפטרו או חשבונות בלי תנועה".

במסמך מאמצע 1940 רשם הבנק בתל אביב: "מזה ליהודי גרמניה, פולניה ובלגיה", 10,177 לא"י. אלה אותן שלוש ארצות שמהן הגיעו ב-1924 חברי המזרחי שקנו את מניות הבנק.

מסמך בנק המזרחי מ-1940: חוב ליהודי גרמניה, פולניה ובלגיה — נספח 3 לדוח ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה, נ'4-ז, עמוד 40.

2001: "אין כלל חומר"

כשבודקי ועדת החקירה של הכנסת הגיעו לבנק, נטען בפניהם שאין לבנק "כלל חומר" הנוגע לבדיקה. עובד בכיר לשעבר אמר להם ש"לבנק כלל לא היו לקוחות מאירופה". לפי הבודקים, עד 1979 "כל סניף השמיד חומר ישן כדי לפנות מקום לחדש", ובמחשוב 1974 הנתונים ההיסטוריים "אבדו ללא אפשרות לשחזרם".

בספרי בעלי המניות מצאו הבודקים 309 בעלי מניות "שכתובתם באירופה או שאינה ידועה". 136 בעלי מניות שילמו עבור מניות שלא הוקצו להם, והכסף "נסגר בחשבונות מרכזים וככל הנראה לא הוחזר". ב-2012 שילם בנק מזרחי טפחות 9.5 מיליון ש"ח "מבלי להודות בכל חבות".

מה לא נמצא

לא נמצא מקור לכך שהבנק הוקם בידי קצין גרמני לבדו: הוא הוקם בידי תנועת המזרחי, ושטרוק היה אחד משלושת בעלי מניות המייסדים. לא נמצא מקור לכך שהון הייסוד כולו בא מיהודי גרמניה. לא נמצא מקור לפגישה או לקשר בין שטרוק להיטלר. ממצאים חדשים יתווספו לכתבה עם תאריך.

המשך קריאה

בנק מזרחי טפחות והטמפלרים הגרמנים: מה שביניהם.

החשבונות הרדומים: מה מצאה ועדת החקירה בארכיון בנק המזרחי.

ציר הזמן של בנק מזרחי טפחות: 1923 עד 2026, לפי המסמכים.

מקורות: [1] Hermann Struck, Herbert Eulenberg, Skizzen aus Litauen, Weissrussland und Kurland, Berlin 1916, archive.org/details/skizzenauslitaue00stru. [2] "התור", 4.4.1924, 2.5.1924, 12.10.1924, 31.10.1924, 7.11.1924, 10.12.1924, אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית. [3] נספח 3 לדוח ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה, m.knesset.gov.il/Activity/committees/documents/shoa-app_3.pdf. [4] מאיר בן אורי, "תלמיד על רבו", 2005, עמ' 28, אתר דעת. [5] HCGES, אוניברסיטת חיפה, Portraits of the Eastern Front: Hermann Struck's Encounters with Erich Ludendorff. [6] GHDI, image 4283. [7] ויקיפדיה: בנק מזרחי טפחות, תנועת המזרחי, הרמן שטרוק. [8] דוח שנתי של בנק מזרחי טפחות לשנת 2012.

בינה מלאכותית סייעה באיתור המקורות ובניסוח. כל ציטוט נבדק מול המסמך המקורי. אין באמור ייעוץ משפטי.