13,500,000 שקלים. זה מענק הפרישה שאישר בנק המזרחי באוגוסט 2004 למנכ"ל הפורש, ויקטור מדינה. לפי הדיווחים בעיתונות הכלכלית, עלות הפרישה הכוללת שלו הגיעה ל-18.5 מיליון שקלים. [1]
שמונה שנים אחר כך, בנובמבר 2012, שילם בנק מזרחי טפחות לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה 9.5 מיליון שקלים, על כל החשבונות והמניות של יהודים שנספו בשואה, "מבלי להודות בכל חבות". [2] מענק הפרישה של מנכ"ל אחד היה גדול מכל מה שהבנק שילם על נכסי הנספים.
הכתבה הזו עוקבת אחרי הכסף ואחרי האנשים, מ-1939 ועד 2012, לפי המסמכים שהבנק עצמו כתב ולפי הדוחות הכספיים שלו.
58 ימים אחרי פרוץ המלחמה
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין. ב-3 בספטמבר הכריזה בריטניה, ששלטה אז בארץ ישראל, מלחמה על גרמניה. בסוף אוגוסט כבר נהרו המפקידים לבנקים. הממשלה סגרה את כל הבנקים לשלושה ימים והגבילה את משיכת הפיקדונות. [3]
ב-21 בספטמבר 1939 החליט ועד ההנהלה של בנק המזרחי לקחת הלוואה מבנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. הריבית נקבעה 2% מעל הריבית הרשמית בלונדון ולא פחות מ-6%. כביטחון נמסר לבנק המלווה "שעבוד כללי על כל נכסיה וזכויותיה". באותה ישיבה הוחלט שאפ"ב ימנה לבנק מנהל כללי, ובלשון ההחלטה: "זכותו של המנהל הכללי תהיה להחליט ולאשר כל ענייני הבנק הנוגעים לקרדיטים ולהתחייבויות ובשטח זה לא יעשה דבר בלעדיו". [3]
מעכשיו הבנק דיווח לנושה שלו כמה כסף יצטרך להחזיר למפקידים. ב-24 באוקטובר 1939 כתב המנהל בפועל, וילי דוד: "מהפקדונות האלה שצריכים להשתלם עם סוף שנת 1939 יש בערך כ-4,000 לא"י שבעלי הפקדונות נמצאים בפולין ולא צריכים לקחת אותם בחשבון". [3]
חמישה ימים אחר כך, ב-29 באוקטובר 1939, 58 ימים אחרי הפלישה לפולין, שלח מנהל סניף תל אביב, ד"צ פנקס, מכתב נוסף. ליד ארבע שורות של פיקדונות וחשבונות עובר ושב בירושלים ובתל אביב, בסך 28,000 לא"י, הוא סימן x וכתב: "אין תובעים". [3]
ובתחתית המכתב, בהערה שמוקפת בעיגול:
"המפקידים אינם יכולים לתבע את פקדונותיהם כעת בהיותם בחו"ל או שאין לשער שיתבעו אותם מסבות אחרות."
מה היו "הסיבות האחרות" באוקטובר 1939, כשהמפקידים נמצאו באירופה? המכתב אינו אומר. אבל הוא מראה שהבנק לא הסתפק בהערכה כללית. לפי רואי החשבון של ועדת החקירה, למכתב צורפו רשימות מפורטות של סניף תל אביב, ובהן "מספרי חשבונות בנק, שמות בעלי החשבונות, סכומי פיקדונותיהם והיתרה שלהם בעו"ש, וציון שם המדינה בחו"ל שבה הם שוהים כידוע לבנק". [3]
מה הבנק ידע
הבנק ידע את השמות, את מספרי החשבונות, את הסכומים ואת המדינה. ההנהלה גם המשיכה לעקוב אחרי הכסף הזה בנפרד:
ב-13 בדצמבר 1940 כתב הבנק למפקח על הבנקים: "סכום של 17,255.920 לא"י הוא של חשבונות שבעליהם נמצאים, עד כמה שידוע לנו, בחוץ-לארץ. מסכומים אלה שייך חלק ניכר לרוסיה שלא יכל להידרש בנקל בזמן הזה". באמצע 1940 תיאר מר פנקס את "החוב האמיתי" של הבנק, ובו שורה נפרדת: "מזה ליהודי גרמניה, פולניה ובלגיה", 10,177 לא"י. [3]
ב-16 באוגוסט 1940, בפרוטוקול מס' 175 של ועד ההנהלה, הופחתו מיתרות הזכאים 25,960 לא"י של "סכומים שבעליהם בחו"ל, נפטרו או חשבונות בלי תנועה". בפרוטוקולים שבין 1940 ל-1943 נרשם בסעיף נפרד ומודגש היקף הפיקדונות "שכנראה לא ידרשו", בין 43% ל-55% מכלל הזכאים. [3]
באותה ישיבה העיר מר פנקס על המילים "בשעבוד ראשון" שראה בטופס המאזן אצל רואה החשבון. בפרוטוקול נרשם: "כל הנאספים מוצאים שרצוי לסדר כנוסח קופ"ע", כלומר בלי המילים האלה. [3]
בטיוטת הדין וחשבון לשנת 1939 נכתב שהקרן השמורה של הבנק הוגדלה ב-1,036.978 לא"י, "בתוך זה הסכום שנתקבל ע"י בטול דיבידנדה משנים קודמות שלא נדרשה". [3]
רואי החשבון של הוועדה כתבו את דעתם: "לדעתנו נועדו הדיווחים על כספים שלא יידרשו, או שבעליהם בחוץ לארץ, לשם קבלת אשראי בנקאי מוגדל מבנק אנגלו-פלשתינה", וההכרזה הזו היא "למעשה הכרזה, על כך שכספי הלקוחות הללו הפכו לכסף של הבנק בקופת הבנק". [3]
שישים שנה אחר כך
ב-17 במאי 2000 הופיע המנכ"ל ויקטור מדינה בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית של הכנסת לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה. הוא אמר שבבנק יש 255 חשבונות שלא הייתה בהם תנועה מעל 10 שנים, נכון לדצמבר 1999, ושבבדיקת הבנק הם לא זוהו כחשבונות של נספים או של יורשיהם. [4]
ב-19 באפריל 2001 חתם היועץ המשפטי הראשי של הבנק, ד"ר שמעון וייס, בשם בנק המזרחי על מסמך העקרונות לבדיקה החיצונית של החשבונות בבנקים. [5]
הבדיקה בבנק נערכה מדצמבר 2001 עד יולי 2003, בידי משרד רואי החשבון כספי את כספי. כך פותחים הבודקים את הדוח:
"ברצוננו להדגיש כי בישיבה הראשונה עם הנהלת הבנק נטען בפנינו כי לבנק אין כלל חומר הנוגע לבדיקה וכי לא נצליח למצוא דבר במהלך בדיקתנו." [3]
גמלאי של הבנק, "לשעבר עובד בכיר", מסר לבודקים "כי לבנק כלל לא היו לקוחות מאירופה", אף שהוצגו לפניו ספרי חשבונות של בעלים שגרו בחוץ לארץ. [3]
מה מצאו הבודקים בארכיון הבנק עצמו: עשרה מתוך ארבעה עשר ספרי בעלי המניות המקוריים מאז 1923, ובהם 309 בעלי מניות שכתובתם באירופה או שאינה ידועה; 136 בעלי מניות ששילמו עבור מניות שלא הוקצו להם, וכספם "ככל הנראה לא הוחזר"; ספרי הפרוטוקולים מ-1937 עד 1948; 20 ספרי חשבונות מ-1936; וכרטיסי דוגמת חתימה עם הערות כמו "בעל החשבון נמצא בוורשה". הם בנו מאגר של כ-8,475 רשומות של חשבונות ללא תנועה, ומצאו "מספר רב של מקרים" שבהם הבנק סגר ביוזמתו, בסכום אחד, חשבון שעמד ללא תנועה שלוש עד עשר שנים. [3]
ב-1939 ידעה הנהלת הבנק את שמות המפקידים ואת המדינה שבה שהו, וכתבה "אין תובעים". ב-2001 אמרה הנהלת הבנק לבודקים שאין לה "כלל חומר". החומר נמצא בארכיון הבנק.
מי קיבל כמה
אלה בעלי התפקידים בבנק בשנים שבהן התנהלה פרשת ההשבה, והסכומים שקיבלו לפי המקורות:
| שם | תפקיד | בפרשה | כסף |
|---|---|---|---|
| ויקטור מדינה | מנכ"ל, 1995 עד 2004 | העיד בכנסת ב-17.5.2000: "255 חשבונות", לא זוהו כשל נספים | מענק פרישה 13.5 מיליון ש"ח, עלות פרישה כוללת 18.5 מיליון ש"ח (2004) [1] |
| ד"ר שמעון וייס | יועץ משפטי ראשי, 1999 עד 2014 | חתם בשם הבנק על מסמך הבדיקה, 19.4.2001 | לא פורסם [6] |
| יעקב פרי | יו"ר הדירקטוריון, 2003 עד 31.10.2012 | יו"ר בתקופה שבה דחה הבנק את דרישות החברה להשבה | עלות שכר 2.643 מיליון ש"ח (2011) ו-2.291 מיליון ש"ח (2012) [2]; בונוס 615 אלף ש"ח על עשרה חודשים ב-2012 [7] |
| אלי יונס | מנכ"ל, 2004 עד 2013 | מנכ"ל בתקופת הדחייה ובעת חתימת הפשרה, 4.11.2012 | עלות שכר 10.232 מיליון ש"ח (2011) ו-8.181 מיליון ש"ח (2012); תוכנית אופציות שעלותה לבנק 38.6 מיליון ש"ח [2] |
ב-2012, השנה שבה העביר הבנק 9.5 מיליון ש"ח על נכסי כל הנספים, הסתכמה עלות השכר של המנכ"ל לבדו ב-8.181 מיליון ש"ח. [2] לפי חישוב של "גלובס", אלי יונס צבר בעשר שנותיו בבנק יותר מ-200 מיליון ש"ח. [8]
עמדת הבנק
בדוח הכספי לשנת 2012 כתב הבנק שהחברה לאיתור ולהשבת נכסים פנתה אליו בדרישות כספיות "אותן דחה הבנק". עם זאת, "בשל חשיבות הנושא ורגישותו ומתוך רצון כן ואמיתי לסייע לניצולי שואה", ניהל הבנק מאוגוסט 2009 בירור עם החברה, וב-4 בנובמבר 2012 חתם על הסכם פשרה. הבנק שילם 9.5 מיליון ש"ח "מבלי להודות בכל חבות", "לסילוק מלא ומוחלט של תביעות ודרישות החברה, או כל אדם אחר", והחברה התחייבה לשפות את הבנק על כל תשלום עתידי בגין נכסי הנספים. [2] ב-2007 הודיע הבנק שאינו מקבל את תוצאות הבדיקה של ועדת החקירה. [9]
דוח הבדיקה מציין שעד 1979 לא היה בבנק נוהל לשמירת מסמכים, ושסניפים השמידו חומר ישן כדי לפנות מקום. הבודקים לא קבעו שהבנק נטל לעצמו כספים של נספים. ויקטור מדינה נפטר ב-8 בפברואר 2026. [3] [10]
השאלה הפתוחה
ב-1939 ידע הבנק לרשום, מפקיד אחרי מפקיד, באיזו מדינה כל אחד נמצא. ב-2001 נמצאו בספרי הבנק 309 בעלי מניות שכתובתם באירופה או שאינה ידועה.
כמה כסף השקיע בנק מזרחי טפחות כדי לאתר אותם ואת יורשיהם?
המסמכים המלאים מ-1939 ו-1940 מובאים בכתבה החשבונות הרדומים: מה מצאה ועדת החקירה בארכיון בנק המזרחי. הרקע על הסכם ההעברה ובנק הטמפלרים נמצא בכתבה בנק מזרחי טפחות והטמפלרים הגרמנים.
שאלות ותשובות
מה כתב בנק המזרחי במכתב מ-29 באוקטובר 1939?
מנהל סניף תל אביב, ד"צ פנקס, סימן "אין תובעים" ליד פיקדונות בסך 28,000 לא"י, וכתב בהערה: "המפקידים אינם יכולים לתבע את פקדונותיהם כעת בהיותם בחו"ל או שאין לשער שיתבעו אותם מסבות אחרות". למכתב צורפו רשימות עם שמות, מספרי חשבונות והמדינה שבה שהה כל מפקיד.
מה היה מענק הפרישה של ויקטור מדינה מבנק המזרחי?
לפי הדיווחים ב-TheMarker וב"הארץ" באוגוסט וספטמבר 2004, הבנק אישר למדינה מענק פרישה של 13.5 מיליון ש"ח, ועלות הפרישה הכוללת הגיעה ל-18.5 מיליון ש"ח.
כמה שילם בנק מזרחי טפחות על נכסי נספי השואה?
9.5 מיליון ש"ח, ב-5 בנובמבר 2012, לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, לפי הסכם פשרה ומבלי להודות בחבות.
מה אמרה הנהלת הבנק לרואי החשבון של ועדת החקירה?
לפי נספח 3 לדוח הוועדה, בישיבה הראשונה נטען בפני הבודקים "כי לבנק אין כלל חומר הנוגע לבדיקה וכי לא נצליח למצוא דבר". בהמשך נמצאו בארכיון הבנק ספרי בעלי מניות, פרוטוקולים, ספרי חשבונות וכרטיסי חתימה.
כמה הרוויחו מנהלי הבנק בשנת הפשרה?
לפי הדוח השנתי של הבנק לשנת 2012, עלות השכר של המנכ"ל אלי יונס הייתה 8.181 מיליון ש"ח ושל יו"ר הדירקטוריון יעקב פרי 2.291 מיליון ש"ח.
מקורות
- TheMarker, 26.8.2004, 27.8.2004 ו-8.9.2004; "הארץ", 23.8.2004 ו-27.8.2004; ביזפורטל, פרופיל ויקטור מדינה.
- בנק מזרחי טפחות, דין וחשבון לשנת 2012 (ביאור על ועדת החקירה הפרלמנטרית; פירוט תגמולים לנושאי משרה בכירה); הודעת הבנק מ-5.11.2012.
- ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה, נספח 3: ממצאי הבדיקה בבנק המזרחי המאוחד, כספי את כספי ושות', כולל נספחים נ'4-א עד נ'4-ח.
- ועדת החקירה הפרלמנטרית, הכנסת ה-15, פרוטוקול מס' 3, 17.5.2000.
- ועדת החקירה הפרלמנטרית, הכנסת ה-15, ישיבה מ-19.4.2001, חתימת מסמך העקרונות.
- בנק מזרחי טפחות, דין וחשבון לשנת 2014 (פרישת ד"ר שמעון וייס ב-31.12.2014).
- TheMarker, 17.2.2014.
- גלובס, 10.3.2014.
- TheMarker, 29.5.2007.
- ביזפורטל, פרופיל ויקטור מדינה.
בינה מלאכותית סייעה באיתור המקורות ובניסוח. כל ציטוט נבדק מול המסמך המקורי. אין באמור ייעוץ משפטי.